נולדתי בסוף חודש שישי במשקל 950 גרם ! ( פחות מקילו סוכר ). עוד לא היו לי ציפורניים ,הריאות שלי לא היו מפותחות ואפילו לא הסתובבתי למנח שבו הראש נוטה מטה . כבר מההתחלה אפשר היה לראות שאני נחושה לחיות חרף כל המכשולים . שגם אם המצב לא משהו - אני אעבור אותו בשלום ואשרוד. לאורך החיים עברתי הרבה ערים וגם 2 מדינות (ישראל וארה"ב) . אני זוכרת את עצמי בגיל שבע עומדת מול הטלוויזיה עם דילגית ושרה כאילו עם מיקרופון מול דמותי המשתקפת על המסך. השירה חיברה אותי לגוף ולעצמי . אימי חזרה בתשובה כשהייתי בת עשר ולכן עברנו מעמק יזרעאל לירושלים. כך התאפשר לי להכיר את אורח החיים הדתי. למרות שכיום אינני דתיה - שירי הלאדינו ( Judeo Spanish songs ) שאני שרה בהופעות וגם הוצאתי בדיסק - מחזירים אותי לימי ילדותי. הניגונים של יהודי ספרד- מחברים אותי בחזרה לבית הכנסת ולשנים שחייתי בירושלים כילדה ונערה.
בגיל 20 היה עלי להחליט מהם החלומות שלי. אחת הסיבות לעזיבתי את אורח החיים הדתי הייתה מכיוון שרציתי לשיר באופן מקצועי גם בשבתות ובחגים וגם לפני גברים. ידעתי שכאישה דתית - הדבר יהיה בלתי אפשרי . היה לי חשוב לשיר. זה נתן לי כוחות פנימיים . כשבבית היה לי קשה- השירה חיברה אותי בחזרה לעצמי. רק כעשר שנים מאוחר יותר, במהלך לימודי התואר השני שלי בתרפיה במוזיקה גם קיבלתי תשובות מדוע שימוש בקול הוא כה משמעותי . אני עוסקת בתרפיה במוזיקה וקול וגם מלמדת פיתוח קול. בשיעורי פיתוח קול- הפוקוס הוא בראש ובראשונה על העבודה הקולית הטכנית . ישנן מטרות מקצועיות , לדוגמא להגיע לרמה גבוהה שתאפשר במידת הצורך לשיר ולהופיע בפני קהל , לשיר בלי להצטרד, לשפר את הטכניקה הקולית , למצוא גוונים קוליים שונים ועוד. שיעורי פיתוח הקול יכולים להיות מאד תרפויטיים - אך הם אינם תרפיה. העלאת הביטחון העצמי , החיבור לרגשות , ותחושת ההעצמה הפנימית הם בונוסים בתוך התהליך ; לעומת זאת , במפגשי תרפיה במוזיקה וקול, המוזיקה משמשת כאמצעי בלבד להשגת מטרות רגשיות כגון שיפור בריאות הנפש . אנחנו מנגנים ומאלתרים בכלי נגינה שונים ( אין צורך בידע מוקדם במוזיקה ) , כותבים שירים , מאזינים למוזיקה שהמטופל בוחר , שרים ומאלתרים קולית . לעיתים המטופל בוחר בדרכי הבעה נוספות ( שיחה, פסיכודרמה, משחק, סיפור , ציור או פיסול ) . שני הדברים העיקריים עליהם אנו שמים דגש בטיפול הרגשי – הנם חיבור לכוחות הפנימיים והיצירתיים של האדם המגיע למפגשים , ומנגד- עבודה עם האתגרים שהחיים מציבים בפניו .
כשאני עובדת עם אנשים- אני מקבלת אותם ואת קולם כפי שהם. הקול שלנו הוא הראי הפנימי שלנו. שירה ונשימה נכונים יכולים לחבר אותנו באופן מיידי לעצמנו ולרבדים עמוקים של הנפש.
ישנו פתגם אפריקאי שאני מאד מאמינה בו:
"אם אתה יכול ללכת-אתה יכול לרקוד ואם אתה יכול לדבר-אתה יכול לשיר" .
השירה היא חלק מהטבע שלנו . כל שעלינו לעשות הוא פשוט להיזכר בכך ביחד.
כשהייתי בת 26, אבא שלי נפטר בפתאומיות מוחלטת. דיברתי איתו בטלפון, וכמה ימים לאחר מכן כבר הודיעו לי על הלוויה שלו. החוויה הזו הייתה קשה וכואבת - אך היא גם העירה אותי ולימדה אותי שהחיים קצרים. קצרים מכדי לבזבז אותם. אנחנו יכולים להיות רגע אחד כאן ולמחרת כבר לא. תוך חצי שנה כבר הייתי על מטוס בדרך למנהטן ללמוד מוזיקה ( Jazz performance )
באחד מבתי הספר הטובים בעולם. שם גם הקמתי הרכב איתו הופעתי ברחבי ארה"ב ושם גם המשכתי ללימודי תואר שני בתרפיה במוזיקה עם המורים הכי טובים בתחום . חזרתי לישראל ב 2003 . אני מאד שלימה עם ההחלטה שלי, למרות שבהחלט מאתגר לעיתים לחיות כאן במזרח התיכון .
בימים אלה אני מלמדת פיתוח קול לכל סגנונות השירה הלא קלאסיים , עובדת כתרפיסטית במוזיקה בבתי ספר , מקבלת מטופלים בקליניקה , מופיעה עם שירי העצמה בעברית אנגלית ולאדינו , ומעבירה סדנאות קול לקבוצות ויחידים .
( בצילום אני בגיל שלוש )